http://www.pages.biograph.co.il

הביוגרפיה שלי היא – תולדות חיי המתרחשים כל הזמן

איפה הרגע הזה התחיל ואיפה הוא נגמר? מה זה כאן ועכשיו?

מי כותב את סיפור החיים שלי עכשיו?

אתה ואת והשמש והסערה וגזע עץ הזית כותבים את סיפור חיי.

זו כתיבה משוגעת כי אין לה מחבר. ולא עורך, וגם הקורא השתגע.

השפה הביוגרפית הנוצרת עכשיו היא החוכמה של אינספור הברואים,

שכותבת ביוגרפיות. כל דיבור הוא פספוס דיבור, ובכל זאת.

יעקב רז על הספר "אפשר להירגע" מאת יונתן הריסון

קו שבר מאת גיורא מורג – אוטוביוגרפיה

תקציר : "בבוקר 8 באוקטובר 1973 ניתנה פקודה לפלוגה שפיקדתי עליה לחצות את תעלת סואץ. לאחר שעתיים של לחימה, רוב הטנקים של הגדוד בערו. הטנק שלי ספג פגיעה ישירה ונעצר. הצלחתי לקפוץ ממנו, ומצאתי את עצמי בקרב פנים אל פנים מול עשרות חיילים מצרִים. אני לא מאמין בניסים, ועד היום אין לי הסבר איך נשארתי בחיים, יחיד מכל הצוות שלי. 'מתקפת הנגד של 8 באוקטובר', הידועה גם כ'מתקפת הנפל', היא קו השבר בחיי. הפצע שנותר בי מאז, לא נרפא מעולם".
חמישים שנה עברו עד שהצליח גיורא מורג להתגבר על הכאב ולהעלות על הכתב את סיפורי החיים והשברים שעיצבו את חייו ואת חיי משפחתו. הספר קו שבר עובר מסיפורו של אביו בקיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות, פינוי הילדים ב"מבצע תינוק" ונפילת המגינים בשבי המצרי, דרך השבר שלו כקצין במלחמת יום הכיפורים ושל בנו במלחמת לבנון, העבודה לצידם של ראש העיר ירושלים טדי קולק ושר האוצר פנחס ספיר, ועד לתפקידים הבכירים שמילא במערכת הבנקאית בארץ ובחו"ל.
"זה סיפור מרגש על התמודדות אישית, הגורם לקורא להרהר מנַּין באנו, ובעיקר לאן מועדות פנינו." תא"ל (מיל') פרופ' ערן דולב
"סיפורו של מורג הוא סיפורה של מדינת ישראל. הוא כותב עדות חשובה, כנה ומרתקת, מסעירה וסוחפת." פרופ' ארנון צוקרמן
"כל מי שהשתתף במלחמה נושא על גבו תרמיל. כמעט לא ניתן להסירו. אפשר וכתיבת ספר מסייעת בכך, או לפחות מקילה על כובד המשקל." תא"ל (מיל') ד"ר דב תמרי, זוכה עיטור העוז

סיפורי חיים משתנים, מתעצבים מחדש ומתעדכנים ללא הרף. הזיכרונות באוטוביוגרפיה שלנו אינם משקפים במדויק את המציאות; אלה סיפורי חיים שאנו מספרים, כדי למסור את התבוננותנו האישית על החוויה. יכולתה היוצאת מן הכלל של החשיבה האנושית לכתוב מחדש את הזיכרון כסיפור חיים מומחשת במחקרים. השאלה אם אנו זוכרים אירוע מסוים בכלל, ועד כמה זיכרונותינו מאותו אירוע מדויקים, תלויה בעיקרה במידה שבה האירוע היה משמעותי עבורנו באופן אישי, ובמידה שבה הוא עורר בנו רגשות בעת התרחשותו.
בֶסֶל ואן דר קולק, מתוך: "נרשם בגוף: מוח, נפש וגוף בריפוי…"

פרופ' דוד גוטמן, בספרו "זקנה ללא פחד", כותב כך: הקורס שיצרתי הפגיש את הסטודנטים עם הזקנים והעשיר את עולמם הרוחני. הם למדו שכל אדם זקן מהווה "היסטוריה חיה" של תקופתו; שלכל זקן וזקנה סיפור חיים מרתק, הנובע מעצם העובדה שהאדם הזה חי חיים ארוכים והתנסה בחוויות ואירועים רבים, בהצלחות ובכישלונות, באסונות ובמחלות, והצליח לשרוד. כל סיפור המבוסס על החיים הוא תמיד מרתק ומאלף, כי בכל סיפור חיים נפרשים אירועים שהיו משמעותיים לאותו אדם.

עוד על כתיבת ביוגרפיה באתר חדש שלי:

www.pages.biograph.co.il

אז שאלתי את CLAUDE AI: האם לכתיבת ביוגרפיה יש ערך תרפויטי?

לכתיבת ביוגרפיה יכולה להיות השפעה תרפויטית חיובית על הכותב:

– זה יכול לעזור לאדם לשקף ולהבין טוב יותר את חייו – האירועים, הקשרים, ההחלטות והרגשות לאורך הדרך. כתיבת הביוגרפיה מאפשרת פרספקטיבה והבנה עמוקה יותר של הזהות וההתפתחות האישית.

– זה יכול לסייע בעיבוד חוויות קשות וכואבות מהעבר. כשכותבים עליהן בכנות, זה יכול להקל על הכאב הרגשי ולאפשר סגירת מעגלים.

– זה יכול לחזק תחושת משמעות – כשרואים את מסלול החיים במבט רחב, אפשר להבין טוב יותר את התרומה האישית ולמצוא משמעות גדולה יותר.

– זה יכול לסייע בקבלת החלטות לגבי העתיד, בהתבסס על הלקחים מהעבר.

– זה יכול לחזק את ההערכה העצמית של האדם לנוכח ההישגים והקשיים שעבר.

כמובן שכדי לממש את ההשפעה החיובית, חשוב לכתוב ביוגרפיה באופן מעמיק, כנה ומשקף. התהליך עשוי לעורר רגשות מורכבים, ולכן מומלץ לעשות זאת באופן מדורג ומלווה באיש מקצוע במידת הצורך. אך המאמץ יכול להיות משתלם ומרפא.

אינני מתנגד להתחיל מחדש את סיפור חיי, רק אבקש לקבל חסד של סופרים,

אפשרות לתקן במהדורה השנייה של  הביוגרפיה את הפגמים של הראשונה.

ברוח זו כתב בנג'מין פרנקלין, מדינאי, מדען, סופר, ממציא, ומוציא לאור,

בעל השפעה גדולה ביותר על הפוליטיקה וההיסטוריה של ארצות הברית,

ועל המדע של המאה ה-18, מן החותמים על הכרזת העצמאות של ארה"ב.

איש אשכולות, בעל חוש הומור מפותח  וסקרנות אינטלקטואלית,

שנהג להציג עצמו קודם כל כ"מדפיס ספרים".

"… הסוציולוג אנתוני גידנס טוען שבחיים המודרניים האוטוביוגרפיה נמצאת בלב הזהות העצמית. כינון עצמאי של ביוגרפיה אינו מתיימר להיות עובדתי או מדויק מבחינה כרונולוגית אלא ממחיש התערבות-מתקנת מודעת תוך משא-ומתן אינטימי עם העבר. כך הנרטיב של העצמי נהייה ברור וגלוי. "

קטע ממאמר של ד"ר גלעד פדבה שנכתב כחלק ממתווה לקטלוג של הפרויקט של מירי נשרי "ארון הספרים של לאה אגוזי" המשולב בתערוכת "נשים יוצרות מציאות – עמק יזרעאל" שמוצגת כעת בבית חנקין הגלריה לאמנות בכפר יהושע (האוצרות: דבורה מורג וענת מנדיל)

https://www.erev-rav.com/archives/51852?fbclid=IwAR21P5FDa7ACjauntMl7oyDZcecHKfuGPWbfnN851wnG0jl6DeFIlLMAeic

"כל ימי חייו, ידע פרדריק דאגלס שסיפור חיים הוא חומר הגלם הטוב ביותר שיש לו כדי לבנות את טענותיו ובעיקר כדי לכבוש את שומעיו. סופר, עיתונאי, נואם, איש פוליטי, ממלט עבדים, מגייס חיילים שחורים במלחמת האזרחים, נוסע בלתי נלאה, כנר חובב, זמר מוכשר ועוד ועוד: דאגלס מעולם לא חדל לספר את חייו, לעצב את סיפורו ולהעמיד מראה חדה מול עיניהם של האמריקנים ושל בני המאה ה-19 באשר הם. דאגלס היה לאיש המצולם ביותר בארה״ב. רעמת שיערו, תווי פניו, גופו המרשים, הופעתו המוקפדת, מבטו עשיר ההבעה – אפשרו לו להפוך לנכס תקשורתי בעידן שלפני האמצעים האלקטרוניים. שלוש פעמים הוא כתב אוטוביוגרפיה, בשלוש תקופות שונות מאוד בחייו."

"סיפור חיים של פרדריק דאגלס ייחודי ומעורר השראה, והוא היה הראשון להבין זאת ולעשות בו שימוש. אין זה מפתיע שגם כיום הוא מרבה להעסיק חוקרים ואנשי רוח, ולאחרונה (2018) ראתה אור ביוגרפיה מקיפה, עמוקה ומעודכנת, פרי עיסוק ומחקר רבי שנים של דיוויד וו. בלייט (Blight), היסטוריון אמריקני ותיק. והספר מרתק מאין כמוהו."

"מדוע אנחנו קוראים ביוגרפיות? כמו בכל ספר, יש חשיבות עליונה לסיפור. ביוגרפיה היא גם ספר היסטוריה, עם כל המגבלות המיוחדות שיש לסוגה הביוגרפית. למה לקרוא ביוגרפיה של דאגלס ולא להסתפק במפגש איתו דרך ספרי ההיסטוריה? מעבר לסיפור, יש לאיש, לדבריו, לפעולתו בעולם, למורשתו כפי שהיא מטופלת מאז הלך לעולמו, ב-1895, רלוונטיות מיוחדת לימינו. לכן המבחן של ביוגרפיה הוא כפול: איכות הטיפול שלה בנושא, בהבאת הסיפור ובהפקת המיטב ממנו, אך גם מתן אפשרות למפגש עם דמות שעשויה לעורר בנו קשת של רגשות." (יורם מלצר)

מחקרים מוכיחים שאנשים שמוצאים בחייהם משמעות, הם בעלי חוסן רב יותר, מצליחים יותר בלימודים ובעבודה, ומאריכים לחיות חיים טובים. זה גרם לי לתהות: איך נוכל לחיות חיים משמעותיים יותר? נמצא שארבעה היסודות של חיים משמעותיים הם: שייכות, תכלית, התעלות, והרביעי הוא סיפור סיפורי חיים – הסיפור שאתם מספרים על עצמכם.  יצירת ביוגרפיה – נרטיב מאירועי החיים שלכם מעניקה בהירות, ועוזרת לכם להבין כיצד נהייתם מי שאתם. אנו מחברי הסיפורים שלנו, ויכולים לבחור את האופן שבו נספר אותם. החיים הם לא רק רשימה של אירועים. אנחנו יכולים לערוך, לפרש ולספר מחדש את סיפור החיים שלנו – כיצד החוויות עיצבו אותנו, מה איבדנו ומה הרווחנו? כאשר מחבקים את הזיכרונות אפשר לעורר תובנות חדשות ואת החוכמה לגלות את כל הטוב שתומך בנו.

דור לדור יביע אומר – מציאת משמעות בכתיבת אוטוביוגרפיה, מורשת לדורות