החיבור נכתב במאה ה-11 באיטליה, על ידי אדם בשם אחימעץ בן פלטיאל. מה שרצה לעשות, ברמה הבסיסית, היה לכתוב ביוגרפיה של המשפחה שלו מהמאה ה-9 עד לימיו. אחימעץ היה בן למשפחה מכובדת למדי – קרובי משפחתו היו ידועים כאנשי ספר, בעלי הון, ומנהיגי קהילות יהודיות באיטליה ואסיה הקטנה. אין זה מפתיע שנצר למשפחה מכובדת מאוד רצה לתעד את תולדותיה ולכתוב סיפור חיים. אבל מגילת אחימעץ איננה רק תיאור כרונולוגי של האישים השונים במשפחה, אחימעץ כלל לא מעט פרטים היסטוריים מגוונים מאד. אין ספק שאחימעץ לא היה מעוניין בכתיבת היסטוריה מסודרת – אלא בתיעוד כמה מהאירועים באוטוביוגרפיה משפחתית, ולהוסיף מסורות שכנראה עברו בעל פה בתרבות שבתוכה הוא חי. אולם דווקא בשל כך אפשר להעריך כיום את ערכה ההיסטורי החשוב של המגילה: היא משקפת לנו את התרבות שבתוכה חי ואת המסורות השונות שיהודי איטליה אימצו. (בתמונה קטע מהמגילה)
