מעשה בחמור שהפגיש את הורי / עריכה שלי תוך כדי כתיבת ביוגרפיה, וגם סרט בסוף
זה קרה בשנה השנייה של החלוצים הצעירים ביישוב החדש שהקימו בעמק. בשטח השדה שחרשו וזרעו כבר נבטה החיטה. מדי פעם, בזמן שסיקלו אבנים בשטח סמוך, היו מרימים ראש ומביטים בשמחה בנביטה המוריקה. פתאום, בעודם עובדים, ראו חמור עומד ומלחך את החיטה הצעירה. מיד ניסו לגרש אותו מהשטח; אך החמור הוא חמור, לא זז! קשרו את החמור בחבל, משכו, דחפו והרביצו במקל, והחמור לא זז. אבל כאשר הגישו לו ירק, פתאום ידע החמור לזוז. כך התקדמו לאט לחצר, ושם קשרו אותו.
כאשר באו בעליו של החמור לחפש אותו, מצאו שהוא קשור אצל התושבים החדשים בחצר. הלכו למשטרת המנדט הבריטי והתלוננו: היהודים גנבו לנו את החמור. באו השוטרים הבריטים, לקחו את החמור, ולקחו גם שני חברים מהיישוב לבית הסוהר בעכו עד לבירור הפרשה. בישוב הייתה בהלה; אבל באמצע שבוע עבודה, אי אפשר לקחת זוג פרדות ועגלה, ולנסוע לעכו. רק ביום שישי, לאחר שגמרו את העבודה והתרחצו, רתמו מחדש את הפרדות לעגלה ויצאו בדרך לעכו.
עד שהגיעו לאזור חיפה התחיל היום להחשיך. מה עושים? במרחק מה ראו מאהל ובו אנשים צעירים ונרגשים, וסביב המון רעש והמולה. באוהל הקרוב ישבה חבורת אנשים שאכלו ארוחת ערב. כשעצרו וירדו מהעגלה, הם שאלו: מה קורה כאן? אנשי האוהלים סיפרו להם שכאן מתכנסת מועצת ההסתדרות. היושבים באוהל הזמינו אותם להצטרף לארוחת הערב. תוך כדי הארוחה התברר לאורחים שיושבי האוהל הם מיישובי הגליל ועמק הירדן. בין יושבי האוהל היתה גם אמא שלי, ואבא שלי היה בין האורחים. השיחות קלחו והלילה ירד; אז הציעו להם להישאר ללון ולצאת בבוקר לעכו. ההזמנה נשאה חן בעיני האורחים; הם נשארו, ובבוקר יצאו להמשך מסעם. נסיעתם עלתה יפה; הם הצליחו לשכנע את הבריטים לשחרר את חבריהם מהכלא, ולקחו אותם הביתה.
בדרכם חזרה עצרו שוב ליד האוהל, והזמינו את יושביו לבקר אצלם. אמרו להם: כך תקבלו אירוח דומה לזה שהענקתם לנו. כשאותם נציגים הגיעו לביקור אמא היתה ביניהם, וכשעזבו היא אמרה: יתכן שעוד אחזור; ואכן חזרה וגם נשארה. בחתונה הקיבוצית הראשונה, גם אימי ואבי היו בין המתחתנים. אמא היתה אישה יפה, וכל רואיה חשו בזה מיד. באותם ימים היה ביישוב בחור רווק שהיתה לו מצלמה. הוא נעשה צלם הישוב, והיה מעורה בכל. את אמא הוא צילם הרבה פעמים. יום אחד היא שאלה אותו: במה זכיתי שאתה מצלם תמיד אותי? והוא ענה: את זכית בעיניים יפיפיות עד מאד. מאותה תקופה יפה יש לנו צילומים מוקדמים שלה.
דוגמה לכתיבת סיפור חיים אחד מתוך סיפורי חיים שערכתי לי.ק. בתהליך של כתיבת אוטוביוגרפיה