ג'ף הוקינס, מחבר הספר, הוא המדען שיצר את הפאלם-פיילוט ומכשירים שעיצבו מחדש את יחסינו למחשבים. מרכז המחקר שהקים – מכון רדווד לחקר המוח – מוקדש להבנה תיאורטית של פעולת המוח ולחקר האינטליגנציה בפרט. בספרו המבריק הוא מחפש את אותה אינטליגנציה שיש למוחות ואין למחשבים: מה מבדיל בין החשיבה של אדם לפעולת רובוט? מדוע ילד רוכש שפה בקלות ואילו למחשב נדרש זמן רב? מדוע מחשב אינו מבחין בין חתול לכלב כמו בני-אדם?
הוקינס מגיע לתובנות חשובות ולגילויים חדשים על-ידי פרשנות וארגון מחדש של ידע קיים והוספת ידע עדכני. לדבריו, עד כה פותחו מכונות אשר חיקו התנהגות בני-אדם מבלי שהובן אינטליגנציה אמיתית מהי. מתוך בחינת פעולת המוח והבנת מהות האינטליגנציה האנושית ביכולת הניבוי שלה, דן הוקינס במכונות אינטליגנטיות ובדרכי פעולתן, בהשלכות הטכנולוגיות והחברתיות שלהן וצופה כיצד הן יעצבו את פני העתיד.
הוקינס מציע בספרו תיאוריה חדשה ומהפכנית על אינטליגנציה וחזון על עתידן של מכונות אינטליגנטיות, הוא גם מבטיח שינוי טכנולוגי ותרבותי עצום. הוקינס הקים את חברת פאלם קומפיוטינג (PALM COMPUTING) והנדספירנג (HANDSPRING) ונחשב לאדריכל של מחשבים נישאים ושל טלפונים ניידים כגון פאלם-פיילוט (PALMPILOT) וטראו (TREO).
פתח דבר
שתי תשוקות מפיחות רוח-חיים בספר זה ובחיי. במשך עשרים וחמש שנים התלהבתי ממחשוב נייד. בעולם עתיר הטכנולוגיה של עמק הסיליקון, אני ידוע כמי שהקים שתי חברות, פאלם קומפיוטינג (Palm Computing) והנדספרינג (Handspring) וכאדריכל של מחשבים נישאים רבים ושל טלפונים ניידים, כגון פאלם-פיילוט (PalmPilot) וטריאו (Treo). אולם מפעמת בי תשוקה שנייה שקדמה להתעניינותי במחשבים – תשוקה שחשובה בעיניי יותר. אני משוגע על מוחות. אני רוצה להבין כיצד המוח פועל, לא רק מנקודת מבט פילוסופית, לא רק באופן כללי, אלא לפרטי הפרטים ההנדסיים. אני משתוקק לא רק להבין מהי אינטליגנציה וכיצד המוח פועל, אלא כיצד לבנות מכונות שפועלות באותו אופן. אני רוצה לבנות מכונות אינטליגנטיות באמת…
אתם תוהים אולי מדוע מתכנן מחשבים כותב ספר על מוחות. או, בניסוח אחר, אם אני אוהב מוחות, מדוע לא בחרתי לפתח קריירה בתחום מדעי המוח או בתחום הבינה המלאכותית? התשובה היא שניסיתי, מספר פעמים, אולם סירבתי לחקור את בעיית האינטליגנציה כמו שאחרים עשו לפניי. אני חושב שהדרך הטובה ביותר לפתור בעיה זו היא להשתמש בביולוגיה הפרטנית של המוח כאילוץ וכמדריך ועם זאת לחשוב על אינטליגנציה כעל בעיה חישובית. עמדתי נמצאת אפוא אי-שם בין הביולוגיה למדעי המחשב. ביולוגים רבים נוטים לדחות או להתעלם מהרעיון של חשיבה על המוח במונחים חישוביים, ומדעני מחשב לעתים קרובות אינם סבורים שהם יכולים ללמוד משהו מן הביולוגיה. עולם המדע גם פחות מוכן לקחת סיכונים מאשר עולם העסקים. בעולם העסקים הטכנולוגיים, אדם ששוקד על פיתוח רעיון חדש עם גישה מנומקת יכול לקדם את הקריירה שלו בלי קשר להצלחת הרעיון המסוים הזה. יזמים מצליחים רבים הצליחו רק לאחר שנכשלו קודם. אך בעולם האקדמי, השקעה של שנתיים בפיתוח רעיון חדש שאינו עולה יפה יכולה להרוס קריירה צעירה לצמיתות. לכן עסקתי בשתי התשוקות בחיי בו-זמנית ומתוך מחשבה שהצלחה בתעשייה תעזור לי להצליח בהבנת המוח. נזקקתי למשאבים כלכליים על מנת לעסוק במדע שעניין אותי והייתי צריך ללמוד כיצד לגרום לשינוי בעולם וכיצד למכור רעיונות חדשים, ואת אלה קיוויתי לקבל מעבודה בעמק הסיליקון. באוגוסט 2002 הקמתי מרכז מחקר – מכון רדווד לחקר המוח (Redwood Neuroscience Institute, ובראשי תיבות RNI) – המוקדש להבנה תיאורטית של המוח. יש בעולם מרכזים רבים לחקר המוח, אולם אף אחד מן המרכזים האחרים אינו מוקדש למציאת הבנה תיאורטית כוללת של הניאוקורטקס – אותו חלק במוח האנושי האחראי על אינטליגנציה. במכון רדווד אנו עוסקים אך ורק בכך. במובנים רבים מכון רדווד דומה לחברת סטארט-אפ. אנו מנסים להגשים חלום שיש אנשים שחושבים שאי-אפשר להגשימו, אבל למזלנו יש לנו קבוצה נהדרת של אנשים והמאמצים שלנו מתחילים לשאת פרי.

ע ל ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה, מאת ג'ף הוקינס עם סנדרה בלייקסלי, מאנגלית: תמר אלמוג, ייעוץ מדעי: רועי אברהם, בהוצאת אריה ניר, 255 עמודים.